אלברט בנדורה מקבל רק מדעי החברה מדליית המדינה הלאומית למדע

זה אדם נדיר שנחשב גם חלוץ באקדמיה וגם חי כמו חלוץ נופל מחלץ. אלברט בנדורה, הנמען לאחרונה של מדליית המדע הלאומית, הוא אחד מאותם אנשים. הוא גדל בכפר הכפרי אלברטה, קנדה שעבד בחווה המשפחתית שלו ותיקן את הכבישים המהירים של יוקון לפני שעבר לארצות הברית והפך לפסיכולוג הרביעי המצוטט ביותר בכל הזמנים. עבודתו של בנדורה כפסיכולוג מתמקדת בנקודת עניין משותפת: למה אנחנו עושים את הדברים שאנחנו עושים.

בשנת ברכותיו אל בנדורה, המדען החברתי היחיד של תשעה 2015 מקבלי המדליה הלאומית למדע, נשיא אוניברסיטת סטנפורד ג'ון הנסי אמר כי חייו של בנדורה של עבודה "ללמוד כיצד אנו יכולים להבין התנהגות שינוי כבר סייעה לעזור לאנשים ברחבי העולם לחיות חיים בריאים יותר, פרודוקטיביים יותר ושלווים יותר ".

בנדורה, שבגיל 90 הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת סטנפורד, שלכדו את תשומת הלב הלאומית לראשונה ב -1960 עם הניסויים שלו על אלימות למדו והמשיך להיות האקדמי הראשון להוכיח מסוגלות עצמית, אמונות של אנשים לגבי היכולות שלהם, majorly משפיע איך אנשים מרגישים, חושבים, בוחרים. אומתו עם הטבעת המונח תורת הקוגניציה החברתית, והסיבה לכך שעתה רבים מקבלים את העובדה שהאישיות מעוצבת על ידי שילוב של התנהגות, סביבה ואיפור פסיכולוגי פנימי, נראה שבנדורה בעל חוש הומור חצוף שאינו מושפע מהפרסום שלו. הוא ידוע בחתימה על האימיילים שלו "מאי כוח היעילות יהיה איתך", ובדיון ראשון על הפרס שלו, התבדח כי הוא חשב שזה יכול להיות מתיחה מבוים על ידי עמיתיו.

נולד ב -4 בדצמבר 1925, בנדורה גויס על ידי הורים מהגרים אשר עודדו אותו לחקור את העולם מחוץ לנסיבותיו.

"ההורים שלי עודדו אותי להרחיב את החוויות שלי", הוא כותב באוטוביוגרפיה שלו. "הם בעצם הציגו בפני שתי אפשרויות: אני יכול להישאר במונדר, עד לאדמות החקלאיות, לשחק בבריכה ולשתות את עצמי עד שיכחה בסלון הבירה, או שאנסה להשיג השכלה גבוהה. האפשרות האחרונה נראתה לי מושכת יותר ".

דרכו להפוך את "בראד פיט של העולם הפסיכולוגי" היה מקרי - הוא רק לקח שיעור היכרות כי הוא היה צריך קורס מילוי. הדרך האקדמית הובילה אותו לסטנפורד ב -1952 ובתחילת שנות ה -60 הוא החל ללמוד מודל שהפך במהרה לנושא של שיחה לאומית: הניסויים של בובו.

בניסויי הבובה של בובו, בנדורה הציגה לילדים סרט קצר של אישה המכה בובה של בובו - אחת מאותן בובות שיש להן תחתית משוקללת, כך שהיא משפיעה על הגב. לאחר שצפו בסרט והיו חופשיים לחקור חדר צעצועים, רוב הילדים ניגשו לבובה של בובו, חיקו את האשה ודפקו אותה. ניסוי זה הוביל את בנדורה לתיאוריות שאנשים אינם אלימים מטבעם, אלא נהפכים להתנהגות נלמדת.

הניסוי בבובה בובו הביא גם להזמנה לבנדורה להעיד בפני ועדת הקונגרס על ההשפעות האפשריות של הטלוויזיה על ילדים - והוביל את משרד המידע לטלוויזיה, במסגרת האיגוד הלאומי של המשדרים, לטעון בפומבי כי המחקר שלו צריך להיות לגמרי מתעלמים. אבל תכסיס זה לא הספיק, וועדת הסחר הפדרלית השתמשה בעבודתה של בנדורה כעל עמוד השדרה של תקני פרסום חדשים שלא אפשרו תיאורים של ילדים המבצעים פעילויות מסוכנות. הניסוי בבובה בובו היה הזרז לממצאים אקדמיים עתידיים על הקשר בין חשיפה לתגובה לאלימות, אשר בתורו הוביל את המכון הלאומי לבריאות הנפש, האגודה הרפואית האמריקאית, ואת המנתח הכללי של ארצות הברית בין היתר להסכים כי "החשיפה לאלימות מהווה גורם סיכון משמעותי בהפקת אלימות אצל אלה העדים לה".

עבודתה של בנדורה על יעילות עצמית, התשתית של התיאוריה הקוגניטיבית החברתית המודרנית (תיאוריה ששמה בנדורה), יצרה גם השלכות מדיניות רבות. פריימר מהיר: יעילות עצמית היא האמונה כי יש להם את היכולת להשיג מטרות מסוימות. בנדורה פיתח את הרעיון שהיעילות העצמית משפיעה על הסביבה והתוצאות של האדם, משום שהערכות העצמיות הקוגניטיביות משפיעות על כל הפלגים של החוויה האנושית - כמה זמן מישהו משקיע לעבר הישג המטרה שלו, משום שהוא משפיע ישירות על התנהגותם. בהשראת עבודתו, ב -1993 נערכה ועידה מדעית בה נפגשו הצעירים כדי לדון ביעילותם האישית כדי "לעמוד בדרישות של עולם המשתנה במהירות". כיום, תוכניות ממשלתיות ממומנות הממוקדות ביעילות עצמית מיושמות ברחבי העולם ומתמקדות מגוון רחב של נושאים, כולל שימוש באלכוהול, מניעת התפשטות HIV, הגדלת השימוש באמצעי מניעה והעצמת נשים - עם בנדורה כיועצת.

עבודתו חוזרת אל המנגנונים המשפיעים על ההתנהגות האנושית - מה שבאמת גורם לנו להתגלגל בעולם שבו רוב ההחלטות נראות אקראיות מדי. זה לא לעתים קרובות כי מדענים חברתיים הם לשבח, כמו הנשיא אובמה אומר, יצירת פתרונות לפתור "כמה האתגרים הגדולים של האומה שלנו" ו "לשאת מורשת ארצנו של חדשנות קדימה."

הפרס של בנדורה מגיע בסוף שנה מלאה של רטוריקה על ידי חברי קונגרס שונים שאינם מבינים מדוע חשוב לתמוך כלכלית במדעי החברה. כאשר מסתכלים על עבודתה של בנדורה, קל לראות: מדעי החברה יוצרים את מפת ההשכלה האנושית.