חוויות הריון

Sr.ª D.ª Florinda - youtube?

Sr.ª D.ª Florinda - youtube?

תוכן עניינים:

Anonim

תשעת החודשים האלה עם חסידה בדרך זו חוויה שאף אם לא יכולה לשכוח ממנה. בתוך רחם של אמא צעירה ויפה להיות חיים שמטפחים בפינה קטנטנה של בטן. קרא את חוויית האם הזו בשלבים השונים של הריונה.

אימהות חדשות מתבקשות להיות זהירות ומוצעות להן המון ואל תעשה. אבל החוויות של כל אם טרייה הן ייחודיות ומיוחדות. כך זה קרה לריאה, אמא חדשה.

חודש ראשון: אני לא מרגישה שאני בהריון. הכל מרגיש נורמלי, אבל אני מרגיש שיש משהו בבטן. אני מתעייף בקלות, ועובר לפעמים התכווצויות בבטן. התחלתי להשתוקק לממתקים ופשוט לא אוכל להפסיק לאכול עוגות ומאפים.

חודש שני: נאמר לי שאולי יש לי תסמינים של מחלת בוקר, אבל עדיין לא היה לי אחד מהם. טעמים חזקים דוחים אותי, בעיקר שמפו ובשמים. האף שלי חד יותר וחוש הריח חריף יותר. לפעמים אני מרגיש קצת מדוכא ומרגיש נפוח.

חודש שלישי: אני מרגיש לפעמים שקט, ונראה שהבטן שלי התנפחה רק קצת. אני מרגיש אפילו יותר נפוח ומרגיש שאני מלא מים. אני מרגיש הדוק בכל רחבי, כאילו אני מתמלא באוויר לפעמים. לפעמים אני מדוכא, ופשוט לא נראה טוב בבגדי.

חודש רביעי: אנשים החלו לשים לב למפץ התינוקות, ומברכים אותי בכל מקום שאני הולך אליו. אני מרגיש נהדר, והעור שלי התחיל להאיר. אני מרגיש מאוד חסר שקט ויוצא לעיתים קרובות. אני שמח, וגם רעב מאוד. לראשונה אני מרגיש שאני אוכל לשני אנשים וזה משמח אותי יותר!

חודש חמישי: הבטן שלי ממש גדולה, ואני מתקשה לישון בלילה, ומתקשה עוד יותר להסתובב. הבליטות שלי די גדולה וברורה עכשיו. אני אוכל כאילו אין מחר, ואוהב כל מיני אוכל חוץ מבשר! בא לי להתחטט בכל פעם שאני מריח סטייקים. אני עדיין שמח מאוד, אבל נרעב אחר הצהריים.

חודש שש: אני מבלה שעות מול המראה בצפייה בתינוק הקטן שלי גדל. אני עדיין רעב והתחלתי להרגיש כמו תינוק תתי בכל פעם שאני מסתובב. אני מתקשה לעצור ולנוע. הנסיעות שלי למטבח הלכו וגברו, ואני אוכל כל כך הרבה שאני המום את עצמי. אני רעב כל שעה. עכשיו אני מכור רשמית לשוקולד, ואוכל כמה ברים של שוקולדים עשירים בכל יום.

חודש שבע: אוקיי, עכשיו אני מתבאס. אני לא יכול לרדת מהמיטה בקלות, ואני לא יכול לזוז להסתובב לאורך זמן. בעלי צוחק בכל פעם שהוא רואה אותי מנסה לרדת מהמיטה, אבל זה מרגיז אותי עוד יותר. כל משימה שגרתית הפכה קשה וכל גופי כואב כל הזמן. אני מוצא את עצמי מרגיש חסר נשימה רוב הזמן, וזה מפחיד אותי. אבל חוץ מזה החיים עדיין טובים.

חודש שמונה: אני גדול עכשיו. והתינוק ממש כבד. אני לא יכול להסתובב הרבה ולבלות את רוב הזמן במיטה. הגוף שלי כואב כל הזמן, בעיקר בגב. העור שלי מרגיש שמנוני והפנים שלי גושים. אני לא מרגישה יפה, ואני חושבת שאני מתחילה לקבל פצעונים. המון מהם! אהרג, עכשיו אני מעוצבן.

חודש תשעה: אני גדול, מגושם ועצבני כל הזמן. האקנה שלי עבר מתון לנורא בעוד שבוע. הפנים שלי מכוסות באקנה, וכך גם הגב שלי. אני רוצה לאכול, אבל אני לא יכול כל אחד כיוון שלא נותר לי "מרחב בטן". אני מרגיש עייף וחסר נשימה ופשוט רוצה את התינוק ממני! ובכן, אני עדיין שמח!

ואז היה… התינוק שלי!

ילדתי ​​ארבעה ימים לפני תאריך היעד תינוקת יפהפייה. וכאשר החזקתי בידי את צרור השמחה הקטן הזה, כל תשעת החודשים שבהם היא הייתה שוכנת בבטני, מיהרו לתודעתי.

וידעתי אז, זה היה שווה את זה!