ההפך מפמיניסטית: דור חדש של נשים?

Uma dívida de gratidão (Homilia Diária.1627: Terça-feira da 32.ª Semana do Tempo Comum)

Uma dívida de gratidão (Homilia Diária.1627: Terça-feira da 32.ª Semana do Tempo Comum)

תוכן עניינים:

Anonim

האם גאות והשפל המתחלפות של נורמות הדורות משנות את אופן ההתייחסות לפמיניזם? המשך לקרוא כדי לגלות מה זה באמת להיות ההפך מפמיניסט.

דיברתי עם חמותי לפני כמה ימים ושוחחנו על התפיסה שממשלת ארה"ב שוקלת לאפשר לנשים להיכנס לדראפט. למרות שזה תיאורטי מכיוון שאין כרגע טיוטה, הרעיון שאפשר יהיה לגייס את הבנות שלי לקרב מפחיד אותי ומעורר אותי מעט.

חמותי היא מדור אחר. כשהיא הגיעה לגיל בשנות ה -60, היא זוכרת תקופה בה נשים היו אזרחיות סוג ב '. לא היו הרבה אפשרויות מלבד היותם מזכירה, אחות, מורה או אם, השוק לא היה פתוח לנשים. היו כאלה ששברו את התבנית, בטח, אבל היא מספרת לי סיפורים על פרופסורים בקולג 'שאמרו לה שהיא לא חכמה מספיק כדי להיות וטרינרית, או איך שהיא מועברת למחקרים "נשיים" יותר כמו ספרות ופילוסופיה.

באתי מנקודת מבט אחרת, וכנראה שנתקלתי כמו פרחח מפונק, השבתי עם מעט מאוד תודה לדור שלה. אני, ראשית, בסדר שדלתות נפתחות עבורי, כיסאות נשלפים וגברים משלמים על ארוחת הערב. אני גם בסדר עם הרעיון שגברים צריכים לצאת למלחמה ונשים צריכות להישאר כאן ולטפל בילדים ומשפחה. היא לא הייתה מרוצה במיוחד מהתשובה שלי.

זה לא שאף אחד מעולם לא פיך אותי בגלל שאני אישה. רציתי להיות מציל בתיכון באגם המקומי, אבל הם רק שכרו בנים. הייתי מאוד עקשנית בזה ורדפתי אחר כך במרץ עד שהם סוף סוף הסבירו לי שבסופו של כל יום, המצילים ישלבו ידיים יחדיו ויעברו במים כדי להבטיח שאיש לא "ישכב בתחתית". כשהוסבר לי סוף סוף שהם זקוקים לבנים שיכולים לשחות קשה ויכולים להציל את חייהם של אלה שהשגיחו עליהם במים סוערים ובאזורי שחייה סוחרים בכבדות, קיבלתי את זה.

האם אני מאמין שגברים ונשים שווים זה לזה?

כן, אבל זה לא אומר שאנחנו אותו דבר. אני מאמין שהדברים שעבורם אנו מיועדים הם שהחזיקו את המין שלנו בחיים. אנו מתוכנתים גנטית ועשויים לעשות דברים מסוימים, לא חשובים יותר מהאחרים. אם הרעיון האמיתי של הפמיניזם היה רק ​​להבטיח שנשים מוערכות ושהן יכולות להיות כל דבר שהן רוצות להיות, אז רבים חסרים את הסימן.

כשגדלו בשנות ה -80 נאמר לבנות שהן יכולות להיות כל מה שהן רוצות להיות. זה היה אלא אם כן מה שרצית להיות אמא. היו לי חברים רבים שהשקיעו על הרווארד, סטנפורד והפכו לברקלי. הסתרתי את הרצון שלי להישאר בבית ולגדל ילדים מחשש שמסתכלים עלי. כשנכנסתי למכללה וקיבלתי מלגה אקדמית, לא העזתי לומר שאני רק הולך כי אמרו לי שזה מה שמצופה ממני, לא בגלל שזה מה שרציתי.

לפמיניזם הייתה השפעה הפוכה על הדור שלנו. אם פמיניסטיות רוצות שנשים יבחרו בחירות, עליהן לכבד שהבחירה שחלק מאיתנו בחרנו היא להיות אמהות, להישאר בבית, לשים סינר ולבשל ארוחת ערב. מדוע צריך להסתכל כל כך על התפקיד כאם? מחקרים רבים כל כך נערכו מאז שנות ה -60 כדי לספר לכולם שאמהות עובדות יעילות באותה מידה כמו אמהות במשרה מלאה. למה? מדוע מישהו צריך להוכיח שאישה יכולה לעבוד מחוץ לבית וכי היא טובה יותר ממי שנשארת בבית במשרה מלאה? מדוע הם פשוט לא יכולים להיות שווים?

ההפך מפמיניסטית: מה זה?

מבחינה טכנית, מכיוון ש"פמיניסט "הוא מונח שמשמש לתיאור מישהו הדוגל בתמיכה ותומכת ברעיון שגברים ונשים שווים, ההיפך הוא של פמיניסטית יהיה מי שמאמין שנשים שנייה לגברים. אם היית רוצה לתאר את זה כפשוטו, זה אומר שאתה חושב שנשים אינן ראויות לשוויון זכויות כמו גברים. זה רק אם אתה משתמש במשמעות המילולית של "פמיניסטית".

יש חילוקי דעות רבים לגבי היפוכו של פמיניסט. יש המאמינים כי זהה למיזוגיסט או להיות שוביניסט. למעשה, לא רבים יתארו זאת כלא פרט למונח שלילי. אני מאמין שההיפך מהפמיניזם הוא משהו יותר. זו תשובה חברתית לפמיניזם. זה לא שאני לא מאמין שאני שווה, אבל אני מאמין שאנחנו לא אותו דבר. מגיע לנו אותן זכויות, אך איננו ראויות לזכויות מיוחדות. למה אני מתכוון לזה? אני חושב שמאז שנות ה -60 נשים היו יעד לקמפיין להוצאת התמצית ממי ומה שאנחנו, וההיפך מהפמיניזם הוא אלה מאיתנו שמאמינים שלהיות אישה זה בסדר.

אני לא מאמין שהפמיניזם מבוסס על חריגים לנשים. אם אתה מוריד את תקני המינימום שהם יכולים להיות במקצועות כמו צבא, שירותי חירום, או אפילו כוח המשטרה, אתה לא רק מסכן את הציבור אלא אתה מסכן את אלה שאתה מאפשר לתפקידים שהם לא מצויד עבור. האם פמיניסטיות רוצות הזדמנות שווה, או שהן רוצות להוריד את הדברים כדי שנוכל להיות שווים? אם ילדי נקלעים לשריפה, אני רוצה לדעת שמי שאחראי על הצלתם יכול לעשות זאת. האם זה הופך אותי לאנטי-פמיניסטית? לא, זה הופך אותי לריאליסט ומישהו שמבין ששווה זה לא אומר אותו דבר.

מגמה הולכת וגוברת בחברה היא שהמיעוט מעצב את הרוב. לנשים שלא היו מרוצות מהניסיון שלהן בחיים הייתה הזכות לשנות את נסיבותיה. אולם אין זה אומר שמותר להם לדבר בשם כל הנשים. פמיניזם הוא אמונה שלנשים יש את אותן זכויות כמו כולם, אבל לפמיניסטיות יש אמונה בסיסית שנשים צריכות לקבל את אותן זכויות כמו אלה שאינן זהות.

במאמץ שלנו להפוך את כולם שווים, מה שאנחנו מנסים לעשות הוא להוציא את הדברים שהופכים אותנו למיוחדים וייחודיים. אני נהנה מהעובדה שאינני צריך להוציא את האשפה או להפעיל את ווקר העשבים. מדוע יש מישהו שמגדיר את תפקידי בחברה מבלי לתת לי לבחור? זה לא אומר שאני לא מאמין שאני מסוגל לשבור את תקרת הזכוכית, או אפילו להיות נשיא. אבל אני לא חושב שצריך לראות בעיסוקים מסוימים "לא ראויים", כמו אימהות או להיות עקרת בית. אם אני לא רוצה לטפס על סולם התאגידים, זה לא בגלל שאני לא חושב שאני מסוגל או שלא היו לי הזדמנויות; זה בגלל שבחרתי שלא.

אני מרגיש מכובד על ידי הסובבים אותי. האם יש גברים שמדברים אליי? בוודאות. אני גר בדרום, ולכן לקרוא לאישה "מתוקה" זה לא מהנורמה. זה לא דבר מגדרי כמו דבר אישיותי. רוב הגברים שאני מכיר מכבדים נשים, יודעים את ערכם ולא ישקלו לומר לאישה שהיא לא יכולה לעשות משהו אם היא יכולה. היא יכולה להיות ראש תאגיד או ראש משק בית אם זה מה שהיא בוחרת בכך.

שאלו קבוצת נשים מה הן חושבות שפמיניזם וייתכן שתתחיל ויכוח נהדר. נשים בעיצומה של משא ומתן עם מי ומה הן, מנסות להתלבש ממה שכולם רוצים שיהיו, ולהיות בסדר עם מה שהמהות שלהם אומרת להם.

ההפך מפמיניסט אינו אלא רעיון שונה לגבי נראות זכויות הנשים במקום העבודה, בית האחוזה ובלב ליבכם.