קרוואן קרוואן: מחלות מורחים "לא יכול להיות רחוק יותר מן האמת"

ביום שני הופיע סוכן של הגירה ואכיפת מכס (ICE) לשעבר חדשות פוקס, והזהיר כי אנשים בקרון המהגרים הנוסעים ממרכז אמריקה דרך הגבול הדרומי של ארצות הברית עלולים לשאת אבעבועות שחורות, שחפת וצרעת, והם "הולכים להדביק את העם שלנו בארצות הברית". הצהרה זו אינה מאומתת לחלוטין, אבל זה לא העניין, אומרים ההיסטוריונים הפוך. שיחות מסוכנות כאלה, הם אומרים, ממשיכים בהיסטוריה ארוכה של שימוש בבריאות הציבור ככלי לשנאת זרים.

פרופסור לאוניברסיטת אמריקן להיסטוריה אלן קראוט, Ph.D., מחבר הספר נוסעים שקטים: גרמים, גנים, ואת "איום העולים", לא מופתע זה סוג של שפה נמצא בשימוש.

"דפוס זה של האשמת הזרים הנולדים למחלה הופך להיות כל הלהקה לאורך ההיסטוריה האמריקאית", הוא מספר הפוך. "אחת הדרכים לאפיון מהגרים שאינך אוהב במיוחד היא באמצעות המטאפורה של המחלה".

רק עכשיו אורח אורח פוקס אומר מהגרים עשויים להיות "צרעת" ומזהיר כי "הם הולכים להדביק את האנשים שלנו בארצות הברית" pic.twitter.com/uflfjVJbc2

- אנדרו לורנס (@ndrew_lawrence) 29 אוקטובר 2018

הטענות כי השיירה המהגרתית נושאת את המחלות הללו לא אומתו בשום אמצעי. ראשית, ה- NIH טוען שאבעבועות שחורות נחקקו: הפעם האחרונה שבה דווח על מקרה טבעי של אבעבועות שחורות לארגון הבריאות העולמי התרחשה ב -1978. למרות שהצרעת והשחפת הן בעיות בריאותיות רציניות בעולם, קבוצה זו של מהגרים נושאת את המחלות האלה.

רטוריקה כזאת היתה חדשות פוקס, אומר Kraut, יש קצת קשר עם המדע מאחורי בריאות הציבור הרבה יותר לעשות עם להשוות את קבוצת המהגרים עם מחלות הפוגעות פחד בקרב הציבור.

"הבעיה הופכת כאשר אנשים שכבר מטפלים בנטיותיהם משתמשים במחלה כמטאפורה לתאר אחרים בגלל מי הם לא בגלל מצב בריאותי", הוא אומר. "זה נראה להצדקה מדעית, אבל זה לא יכול להיות רחוק יותר מן האמת. זה השימוש בשפה כדי לסגום אנשים שאתה כבר רוצה להתרחק מסיבה אחרת."

זה לא אומר שכאשר אנשים עוברים ממקום למקום, הם אף פעם לא מביאים איתם מחלה. אבל קראוט טוען שהפחד מ"איום העולים "מגזים לעתים תכופות במכניקה של התפשטות המחלה.

לדוגמה, בסוף המאה ה -19, שחפת נקראה "המחלה היהודית", כמו זיהומים עלה בקרב גל מסיבי של מהגרים יהודים ממזרח אירופה במהלך המאה. אין ספק כי שחפת עשה שמות: בתחילת המאה ה -18, הוא גרם 25 אחוז ממקרי המוות בניו יורק.

אבל השגיאה החמורה והמסוכנת בחשיבה שנעשתה במצב הזה - וגם הנוכחי - אומרת קראוט, היא שהיא גורמת למחלות להיות מתמזגות עם התכונות הטבועות בקבוצה של אנשים (זרים לעיתים). מסגור זה אינו נכון. במקום זאת, המחלה היא משהו משפיע קבוצה של אנשים, לעתים קרובות באופן טרגי כל כך, והוא יכול להיות הכיל באמצעות מדיניות בריאות הציבור הנכון.

התפרצויות, אומר היסטוריון אוניברסיטת מזרח אנגליה בקי טיילור, Ph.D, הם לעתים קרובות אינדיקציה אחר גורמי בריאות הציבור המשפיעים על התפשטות המחלה הרבה יותר מאשר הגירה, כמו תנאי דיור גרועים או שיעורי חיסון נמוכים במדינה המארחת.

"בדרך כלל אנשים נכנסים לפאניקה כאשר יש מספר גדול של זרים שמגיעים, אבל במציאות הדברים מסתדרים והם בסדר - אם מחלות מתפשטות זה בדרך כלל אינדיקציה לעוני / בריאות הציבור לקוי במדינה המקבלת", היא מספרת הפוך. "שחפת הייתה אנדמית באוכלוסיות האירופיות והאמריקאיות, אך המהגרים הציגו בהתמדה את האיום על הבריאות על ידי הבאתם לארץ".

אם הפוליטיקאים מודאגים כל כך מהופעתה של מחלה מידבקת, היא מוסיפה, הגבלת ההגירה היא כנראה לא השימוש הטוב ביותר במאמציהם. במיוחד לא כאשר נושאים כמו גישה לבריאות הדיור סביר להניח ללכת רחוק יותר כדי לבלום את התפשטות. אף על פי כן, ברור ומצער, שכאשר מדובר ביצירת נרטיב המצדיק רגשות של מהגרים, המחלה היא כלי שימושי:

"אם אתה רוצה להפחיד אנשים או להתנזר לקבוצה מסוימת", אומר קראוט, "מה מטפורה טובה יותר אתה יכול להשתמש מאשר מטאפורה המחלה?"