4 סיבות בלתי צפויות בזמן קלינטון טראמפ צריך לדבר שטח בדיון

Anonim

היום הוא אחד מאותם ימים נדירים שבהם החלל מחליט פשוט משלו החדשות. הלילה הוא גם הדיון השלישי והנשיאותי, סדרה שאומללה לחלוטין. עם כל כך הרבה חדשות שטח גדול באופן חוקי היום, זו הזדמנות מושלמת עבור הילרי קלינטון או דונלד טראמפ לדבר על זה. הם כנראה לא, אבל זה לא יהיה מחסור בחומר.

  • שלושה אסטרונאוטים שוגרו לתחנת החלל הבינלאומית על גבי טיל סויוז ששוגר מקזחסטן.
  • משלחת אקסומארס, שערכה רוסקוסמוס רוסיה וסוכנות החלל האירופית, הגיעה סוף סוף למאדים השבוע.
  • וב- 10:48, המזרחי, היה אמור אקסומארס שאיאפארלי לגעת בכוכב הלכת האדום. (עם זאת, הפסדנו קשר).
  • בינתיים, על כדור הארץ, החברה האסטרונומית האמריקאית מקיימת את הכנס השנתי שלה בפסדינה, קליפורניה, כדי לדון בחדשות האחרונות, ואת הגדול ביותר במדעי החלל. מאוחר יותר אחר הצהריים, נאס"א תספק עדכון על המשימה ג'ונו שלה, לחקור את המסתורין מאחורי הכוכב הגדול ביותר של מערכת השמש, (ולטפל בשאלות על העתיד של החללית).

מדעי החלל והחקירה, על ידי ארצות הברית ומדינות אחרות, אמורים לעלות לדיון של 90 דקות שמתחיל בשעה 21:00. מזרח בלאס וגאס. הנה המקרה עבור שטח, גם אם זה ארוך ירה:

מדיניות החלל היא המדיניות הבינלאומית. שיתוף פעולה בחלל הוא אחד הדברים המעטים ששמרו על ארצות הברית ורוסיה לתת זה לזה את הטיפול הדומם - אף על פי שזה מתמוסס במהירות בכל מקרה. הנשיאות טראמפ היה קרוב לוודאי תומכים קיצוצים דרסטיים לנאס"א לטובת מתן תעשיות פרטיות להשתלט על נסיעות לחלל ופעולות (תוכנית עם מערך משלה של חסרונות). כריית החלל יכולה להיות ברכה עבור מדינות קטנות יותר המעוניינות להפוך לכוחות שטח לגיטימיים, ולצמיחה של תעשיית החלל המסחרית - או שהיא יכולה פשוט להאיץ את מה שנראה כבר את השקופית הבלתי נמנעת לעבר מסלול צבאי סביב כדור הארץ.

אין ספק שלקלינטון ולטרמפ יש דעות שונות על מדיניות החלל. אם רק היה אירוע שבו שניהם יכולים להיות באותו חדר לחלוק את הרעיונות שלהם להתווכח עליהם על מנת לתת לאנשים תחושה טובה יותר של עמדותיהם.

מה עם מאדים? בין אם הנשיא הבא הוא קלינטון או טראמפ, הקונגרס מתכוון להגן על נאס"א כדרך להביא אותנו לשם בשנות ה -30. המעבר של הצעת חוק חדשה, המקשה על החלת הקיצוצים על תוכנית מאדים (*אהם*, טראמפ, *אהם*), פירושו שארצות הברית כפופה להפיכתו למאדים תחילה. (כלומר, אלא אם כן אילון מוסק ו- SpaceX יצליחו להכות את כולם לפני הפלנטה האדומה).

אבל מה יקרה אם ארצות הברית תיכשל בדרך? במילים פשוטות, הוא פותח את הדרך עבור ESA, רוסיה, סין להכות מאדים.

הנחיתה של Schiaparelli תהיה אבן דרך בסיוע רוסיה ESA ללמוד כיצד לנחות החללית על הפלנטה האדומה. לאחר מכן, רובר ExoMars, שינחת ב -2020, יחזק את מעמדם של שני הסוכנויות כחוקרים לגיטימיים של מאדים, ויסלול את הדרך למשימות עתידיות שיכלו, אולי בעוד כמה עשורים, לכלול בני אדם.

ובואו לא נשכח סין מתכננת לנחות רובר משלה על מאדים עד 2020. תוכנית החלל של המדינה יש אורב בדרך כלל בצללים של תוכניות טובות יותר כמו נאס"א ומאמציה של רוסיה, אבל בשנים האחרונות - ששיאה בהשיקה של חלל שני תחנה למסלול ושני טיקונאטים לחיות ולעבוד על החללית במשימה של חודש. בקיצור, המדינה הגדולה ביותר בעולם היא התקדמות מהירה מאוד. זה לא קשה מדי לדמיין שהם יום אחד הורים למדע והנדסה מאחורי שליחת בני אדם למאדים, גם כן.

מה שמביא אותנו לדיון של קלינטון ושל טראמפ. להגיע למאדים הראשון הוא לא רק הישג חדשנות וחקר עבור המדינה. כל העולם רואה נוכחות קבועה על מאדים, לא כחלום מופשט, אלא כמציאות מוחשית, בלתי נמנעת. ואולי יותר ביקורתי, המסע למאדים כולל גם את הרחבת בני האדם למרחב הירח-ירחי (האזור שבין כדור הארץ לירח) ומעבר למאדים עצמה.

זה אינטרס ארוך של ארצות הברית לעשות תוכניות קונקרטיות כיצד היא מתכוונת לחלץ את המאמצים האלה לפני מדינות אחרות. שלא כמו המשימות לירח בסוף שנות ה -60 ותחילת שנות ה -70, אנחנו פשוט לא הולכים לשם וחוזרים. כאשר אנו מגיעים למאדים, נשארו. כדי שארצות הברית תקים טביעת רגל ראשונה, תבטיח שהמדיניות האמריקנית היא הבסיס לטיסות בחלל אולי מאה שנה ויותר.

לכן קלינטון וטראמפ צריכים לדבר על מאדים הערב. דיון על מאדים היה מדגיש את הנקודה שמדיניות נועדו לא רק לעזור לאנשים ברגע הנוכחי, אלא להניח את הבסיס להצלחה ושגשוג לדורות הבאים. שוב ושוב נאמר שהדור החדש, שצומח עכשיו, הוא דור מאדים או דור החלל, שעבורו מסע החלל והחקירה אינו חלום מופשט, אלא מטרה ריאליסטית. במשך אלפי שנים, דיון על המרחב אינו מתבטא בפנטזיה, אלא בהווה של העתיד, ומכבד את האינטרסים שלנו.

ואלה אינטרסים כוללים, ולוודא נשיא ארצות הברית לוקח ברצינות, את התוכנית עבור אמריקה להגיע למאדים. הבה נקווה ששני המועמדים יעשו לפחות מאמץ קטן לדבר על מה שהם חושבים על מדיניות החלל במהלך הדיון של יום רביעי בערב.

הם כנראה לא - המדע והחלל הוא דחף לעתים קרובות מאחור לטובת נושאים ארציים יותר - אבל עכשיו הוא זמן טוב להפליא להעלות את הנושא.