גנבתי את דוכן הלילה של חבר שלי!

כמה מאיתנו הזדמנות לקבל אינטימיות עם בחורה מכחול? האם הסתדרת אי פעם עם חברה של חברה? ריי קנזו לא חשב שהוא יתעצבן עם דוכן לילה אחד של חברו, עד לרגע מקרי שהביא לחיים את הפנטזיה הכי פרועה שלו!

עמדות לילה אחד זה החלום של כל אדם, לא? מעולם לא נתקלתי בבחור שאי פעם חשבתי שאחד הלילה עומד לינוק. אני לא חושב שאי פעם אעשה זאת. עברו הרבה שנים מאז שהתחלתי לראשונה במחשבה חולפת על פגישה עם אישה מדהימה שבסופה נמצאת במושב האחורי שלי, ואז אנחנו מנשקים אחד את השני לשלום בתשוקה מטורפת, ואז אני מבלה ימים רבים בשארית חיי במחשבה על אותה ותוהה מה יכול היה להיות שמה.

הפנטזיה הזו עדיין חיה בראשי. רק רציתי לחוות אחת אחר הצהריים לפני שהזדקנתי מדי והייתי צריך לשלם עבור ניסויים כאלה. כעבור כמה שעות התוכניות התגלגלו והכדור הגבוה שלי הונח.

מוצאי שבת הירח הצעירים שלנו החלו כשסורקי הלילה התחילו להזרים משקאות ואוכל בחינם. שלוש מהניצנים הטובים ביותר שלי והחלטנו לזרוק את המסיבה, ולמזלי התוכנית הזו, שלא כמו כל האחרים, לא נשטפה. הכוונה הייתה פשוטה. המטרות היו רצויות. והיו שניים כאלה.

חוגגים את סוף השבוע הארוך בכוונות יחודיות להניח את עצמך. שניים, מברכים את חברינו הוותיקים, שבאו לבקר אותנו מממלכה רחוקה, רחוקה, שם כל מה שתכננו ללילה היה הנורמה.

החלק הטוב עם זאת היה שהחברים האלה לא היו מושגים לגבי התוכניות שלנו למשך הלילה, והיו מוצפים על ידי קבלת הפנים בחוות החיות. "יש לנו רוחות ויש לך משלך, הלילה צעיר וכך כולנו!" אנו שומעים את בילי, המארח המטוגן השיכור, מתרוצץ במיקרופון חזק עד כאב. החלק העצוב בסיפורו היה בכך שהוא בזבז 20 דקות למסיבה, באתגר טקילה. וכאן מסתיים חלקו העלום בסיפור.

בחרנו בעריסה שלו כיוון שהיה לו גג ענק (אני אוהב פרטיות באוויר הפתוח, מזכיר לי את הפנטהאוז החלומי שלי), בגודל של מגרש טניס, והוא גר לבד. הוא היה גבוה מרוב הבתים בסביבה. תפאורה מושלמת לאנשים שרוצים לצאת לירידה או לכף מתחת לירח, או לטייל טוב לאור הירח עם הכוכבים למציצים וללא נזקי בטחונות. המסיבה הייתה מרושעת, גרגרנות רועשת הייתה סביבנו, והתחלנו להכיר מבואים בחיפזון לפני שהיה מאוחר מדי, מכיוון שרוב הגברים והנשים לא רצו לישון לבד באותו לילה. והם ידעו שהלילה חיכה לאורחת הבלתי מוזמנת, שחר.

המוזיקה הייתה ממש צודקת, שנבעה בחלקה מהעובדה שבחרתי במנגינות. רציתי לעבוד את הנשים במוזיקה. מישהו היה חייב לשים לב שאהבתי מנגינות טובות והכה בי. קיוויתי. ואז, תוכנית ב ', היה לי אגרוף רום פירותי לנשים. ובמזל, באותו לילה היה לו טעם חם! ורוב הנשים היו שם ממש, לקחו לי יותר אגרוף. ואכן החלפתי כמה מבטים. נחמד!

אף אחת מהנשים לא ידעה כי לאגרוף הפירות שלי אין פירות! כל מה שהיה לו זה קולה, תרכיזי פירות ממותקים, ומה שנשאר מאחור, במקרר. זוג תפוזים, בננות, תפוח וחופן ענבים. השתמשתי בכל הפירות כדי לקשט את הקערה. כמה נשים שיחקו בבטחה עם קולה, וחלקן נפגשו עם בנות אחרות והעלו מסלולי אש. מעולם לא הבנתי מדוע ילדות נוגעות זו בזו כשהן משתכרות, אבל אתה יודע מה, לא ממש אכפת לי כי זה פשוט חם מדי!

עם כל הסחת הדעת במוחנו, החברים שלי ואני עמדנו איתנים עם הסכימה בראש. היה דוכן לילה אחד באוויר, יכולנו להרגיש את זה. סרקנו את האופק הקצר של חיות המסיבה. היו כל כך הרבה, וכל סוג, דרך הצבועים, הנשרים, הנמרים, האריות, לסוסים, שוורים ועיזים. ואז, בל נשכח את חביבי, ג'ים. אחד מארבעת המוסקטרים ​​שרצו להיות "רוכב לילה" באותו לילה.

זה היה לילה קר, אבל נראה שאיש לא איכפת לו. החדרים היו מחוממים יתר על המידה, לא על ידי המחמם במקלט, אלא על ידי הטחנות שהביאו את ניצוצות התשוקה. המקום התחמם וכל מה שיכולתי לחשוב עליו היה מתנגש וטוחן. בכל מקום שראיתי, היה יותר בשר מבד. לא היה להם שום שמץ של זהירות שכן לא היו לוחות צנזורה צבועה או מצלמות ריגול עוקצות. היה כיף טהור. אין צורך ב PG. האור היה מעורפל קל והחדרים היו מעושנים, מה שאני חייב לומר, יצרו את מצב הרוח הנכון.

הסתכלתי מסביב, בלי לפנות חופש ליצור קשרים שלי. הייתה לי עבודה. עדיין הייתי צריך לעבור המון זמן לסיום המשמרת שלי. הייתי חיי המסיבה (אני מרגיש כמו אלוהים?). הייתי הברמן והדי.ג'יי, סיבבתי את התערובות תוך כדי ניעור הקוקטיילים או הלויים לנשים (הרגשתי כמו אלוהים!). למרבה המזל זה אומר שהתנחלתי מהניקיון בבוקר שאחרי. אבל עם זמן כה מוגבל, וחיבורים מתרחשים מסביבי, האם אוכל לקבל קינוח מתוק מתוק? הזמן אוזל לנגד עיניי, אבל בתג שעל מפרקי ידי, הייתי בקושי חצי שעה מאחורי הדלפק.

החבר שלי ג'ים היה אמור לעשות את זה קצת להכין קוקטיילים ולהטוטנות בתקליטורים, אבל כנראה שהוא הצליח לנקוט מישהו קודם. הוא זורע כבר שבוע והוא רצה לקצור את המסיק הלילה.

בסיפור נכנס ג'ודי. ג'ודי. הילדה. היה לה חבר מגורים, נוכל רכושני, אז סוג כזה הבטיח שנפגע בשטויות רציניות אם החבר שלי ג'ים יתפס עם התחתונים שלו בכל מקום אחר, אלא להכביד על הג'וקים שלו. יחד עם זאת, היינו צריכים לשמור על המוניטין שלנו או שלא תהיה יותר 'עונה פתוחה' אחרי אותו יום. אבל הפיתוי הוא המפתח לקישור תאווה.

ניגבנו את האלטר-אגו המוסקטרים ​​הפזיזים שלנו והחלטנו ללכת על זה. לפחות ג'ים עשה זאת. הוא הבחין בה במסיבה אחרת בעבר. גם אני לא יכולתי לשכוח את העיניים החמודות ועם זאת הפלרטטות האלה, את השפתיים השופעות האלה עם חיוך שובב וגופה שנשלח לגן עדן. אז למה ג'ים הוא זה שמכה עליה ולא אני? הייתי נייר. הוא היה מספריים. הפסדתי את משחק הרוק, הנייר והמספריים.

על "חיי האהבה" שלי, אני רואה בחורה אבל לפעמים אני מבולבלת אם אנחנו באמת מתראים או הופכים לאח ואחות! מה נותר לומר? זה עמוק ככל שההסבר יכול לקבל. לגבי המסיבה, זה היה חי, בועט והלך בצורה חלקה. רחבת הריקודים הייתה עסוקה בפעילויות שיכולות לגרום לריקודים רגילים להסמיק ורודים. יכולתי לראות את ג'ים, הוא רקד. עם האלה. הם טחנו וגרסו, ואבדו בעולמם הקטן. הכלב הזקן, ג'ים, למד כמה טריקים חדשים. וזה בטח הצליח. ידעתי שלא ייקח הרבה זמן שהוא ייקח אותה למעלה או למרפסת.

בקושי חשבתי על המחשבה הזו, כשראיתי אותו מחזיק אותה במותניה ומבקש ממנה לעלות איתו. נראה היה שהיא מתנגדת, אך חיוכיה המאושרים והשובבים הסגירו את הסכמתה הסמויה. צחקתי, מזגתי לעצמי משקה, הניעתי את ראשי והרמתי כוסית, "הנה לך, ג'ים-ילד, עוד חריץ על עמוד המיטה שלך!"

הייתי עסוק במסיבה, משוחח עם כמה חברים ותיקים כשהם באו אלי לחמם סיגריות וסיגריות. שיחתי גם עם האורחים האחרים, שחלקם לא פגשתי מעולם. עברו רבע שעה אחרי שג'ים עלה כשאחד מחברי האחרים נכנס לחדשות לאחר שהשיג אוויר צח, בחוץ במרפסת. הוא אמר לי שראה כמה זרים מתלכדים ברחוב ליד עמדת המנורה. הם נראו מאיימים, או שזה מה שהוא אמר. הצצתי החוצה ומשכתי את תריסי החלון מימיני וראיתי את בוב. בסיפור נכנס בוב.

בוב. לא בוב הבנאי. זה היה בוב. בוב החבר /. עם כמה מחבריו האומללים. הם נראו כאילו באו לבחור קטטה וידעתי בדיוק למה. הטוויסט נכנס לעלילה. העלילה מסתבכת. בוב. הוא החבר של ג'ודי. ג'ודי, נו, היא הבחורה שעומדת להסתדר עם ג'ים, לפי מיטב חבר.

רצתי להזהיר את ג'ים. היו ארבעה חדרי שינה מעל. דפקתי בכל דלתות. מצאתי את כולם נעולים מבפנים. הקולות שצעקו אלי לא היו של ג'ים. לרגע, דעתי הייתה מטושטשת, ושאלות העלימו בראשי. איפה הוא לעזאזל? מה לעזאזל הייתי אמור לעשות? הייתי כל הזמן שומר הלילה וגם די מפוכח. עם זאת, פשוט לא יכולתי לחשוב.

כשלא קיבלתי כל תשובה, עליתי למרפסת שהייתה האופציה האחרונה. לא התריעתי עליהם כשטיפסתי, מה שהיה נותן להם מספיק זמן לשנות את עמדתם, מה שברור שהיה פשרות. קראתי להם בטונים מהולים. לא יכולתי להסתכן בבהלה או בהתראה לכולם לאורך קילומטר על ידי שילוב השרשרת. ג'ים הרים את מבטו, מבוהל ומבולבל, וכך גם ג'ודי שנמצאת מתחתיו. היא כמעט צרח. איכשהו ג'ים הצליח לסגור את פיה, לחוש בדחיפות. לא הייתי ניגש להציץ בלי שום סיבה. כן בטח!

הסברתי הכל, בזמן שהם התחילו לסדר את האשפה שלהם. היא הייתה מאושרת ומטלטלת. הייתי מפוכח ויכולתי לחשוב נכון. אמרתי לג'ים מה לעשות. ג'ים היה כולו אוזניים. אמרתי לו לרדת עם כמה מחבריי ולדבר עם החבר'ה האלה. עליו להסביר שהיא לא כאן ושום דבר לא קרה ביניהם. עליו אפילו להזמין את בוב וחבריו פנימה כך שהם יאמינו לו. ג'ים ירד. להחזיק אצבעות. נשארתי בחזרה עם ג'ודי. היא הייתה כמעט בבכי, מבועת ורעדה.

מבלי להבין מה אני עושה, משכתי אותה לעברי והחזקתי אותה כדי להרגיע אותה. היא התכרבלה וחיבקה אותי בחוזקה. היא הייתה עדינה כמו חזקה. מרשימים. כל הזמן אמרתי לה שהכל בסדר. ואז, קיבלתי אבירות. נשבעתי שלא אתן לשום דבר להזיק לה או לבייש אותה. דמעותיה התייבשו והיא נתנה לי את החיוך הכי יפה ועיניה נוצצות מדמעות שמשקפות את אור הירח. היא הייתה כל כך פגיעה ועדינה, תהיתי אם היא נמסה בזרועותיי.

ברגע החיפזון, היא עדיין לא לבושה לגמרי. היא נראתה כל כך מפתה וקסומה. קרב החיוכים הרומנטיים והאינסטינקט החביב. היא הביטה עמוק בעיניי. נמנעתי ממבטה כיוון שזה גרם לי לאי נוחות ובכל זאת, מעוררת. היא החזיקה את פניי בידיה הקטנות, משכה אותי לעברה ונישקה אותי. האם היא הייתה שיכורה או שהיא מאוהבת בי ובאבירותי? זה היה נקירה מהירה. עצמתי את עיניי בלי ששמתי לב. ואז פתחתי אותם. כשראיתי אותה שוב לא יכולתי שלא לקרב אותה שוב ולנשק אותה לאחור. היא לא התנגדה, היא נשקה אותי אחורה ואחזה בי כשהרצתי את ידי על גבה. היא הרגישה כל כך רכה וחמה בזרועותיי, באותו לילה קר.

פתאום, האוויר הרגיש חם יותר וגם אני. מכנסי הרגישו מכווצים. אלוהים אדירים! המשכתי לומר לעצמי, "זו הבחורה של ג'ים… ג'ים… החבר הכי טוב שלך…" סגרתי את המחשבה. לפני שהספקתי לומר עוד משהו, התנשקנו שוב. הפעם שמטתי את המשמר שלי ואת מצפוני הטוב. הקול האחר בראשי צרח. "מה לעזאזל! זה יהיה חבל לגבריות שלך אם אלילה כזו לא תעבוד בלילה כזה! " לרגעים הבאים לא ידעתי מי אנחנו, מה אנחנו עושים ומה קורה!

התא שלה צילצל, עשר דקות לתוך רגע הביחד הנלהב שלנו. זה דחף אותי בחזרה אל הלילה הקריר. זה היה בוב, החבר הפולש שחדר לחדירה שלי. הייתי מפורק. הבנתי מה בטח ג'ים הרגיש כשעשיתי אותם על סף הוצאתם. אבל האם בוב או ג'ים האשם? היינו אלה הסגת גבול על שטחו של מישהו אחר, אבל מי היה יכול לחשוב שבזמן כזה. לא היה אכפת לי אם היא ילדה של מישהו אחר.

עכשיו, היא הייתה שלי. הסתכלתי במעקה וראיתי את בוב החבר בולט ברחוב אוחז בתאו ומדבר עם הילדה שלו. והיה ג'ים לצידו, ג'ים המסכן! היא אמרה לו שהיא ישנה במקום של חבר וניתקה. היא צחקקה כשהעמדתי פנים שאני מרימה עציץ בקרבת מקום, וזורקת אותו על ראשו הגדול, מתחתינו. גם היא יכלה לראות מה קורה כשהיא באה לידי והלכה אחרי עיניי. הדלקתי לה סיגריה אבל כשהתקרבתי לא יכולתי להתרחק ממנה וחזרנו למקום שהפסקנו. זה נמשך חצי שעה טוב, או שזה יותר. לא יכולתי לדעת. לא היה אכפת לי!

זה היה לילה פרוע, והייתי יכול לשכוח אי פעם את החוויה הזו במרפסת? ג'ודי ואני ידענו שזה פשוט קרה ולעולם לא יקרה עוד, מכיוון שנצטרף לעולם עם המסורות המוזרות שלו עם שחר. וזה הפך אותו למיוחד כל כך. לחשתי באוזניה כשהתלבשנו שלא התחרטתי על מה שעשינו. היא הסמיקה והשיבה. "גם אני"

קפצנו על קצות האצבעות עד שהגענו למוסך, שם החניתי את מכוניתי. ג'ים היה עם בוב וחבריו בפנים, במסיבה. הוא הצליח לשכנע אותם להיכנס ולנער את רגליהם, כמובן! הוא היה מדבר אס. לא דיברנו הרבה בדרך חזרה למקום שלה. היא נהנתה מהבריזה בשערה וצחקקה כשהביטה בי מדי פעם. היא נראתה מדהימה כשהיא זוהרת באור הירח.

היא שאלה אותי אם יש לי חברה. עניתי בחיוב. "אם אן, הילדה שלי, הייתה יודעת על זה, היא תפוצץ את מוחי". היא חייכה בקנטרנות. כאילו קיבלה את הרמז שמציק איפשהו במוחי, היא הושיטה את ידה, החזיקה את ידי שנמצאת על ההגה והבטיחה לי לא לדאוג. "זה מגניב, הסוד הקטן שלנו", אמרה.

הגענו למקום שלה. היא הודתה לי בנשיקה ארוכה לילה טוב. וואי! איזה לילה! איזה טיול נפלא עבור ברמן חובב wannabe DJ. חזרתי למסיבה, צובט ושכנעתי את עצמי שזה לא חלום. עדיין הרגשתי שאני בטראנס. זה באמת קרה. רגלי הרגישו כמו ג'לי. ברגע שהגעתי למסיבה, סיפרתי לג'ים על מה שקרה וחייכתי בהתנצלות. ג'ים הביט בי והחזיר חיוך נוסף. "אז שדדת את הדוכן שלי בלילה אחד, אה?"

אכן עשיתי זאת. ואני עניתי "אני לא צריך לעשות את הכלים בבוקר. ו. קיבלתי את הקינוח! "