מדע מסביר מדוע Trump טועה על משחקי וידאו ואלימות

OPINIÓN 21 - TRUMP LA SORPRESA (2.ª parte)

OPINIÓN 21 - TRUMP LA SORPRESA (2.ª parte)
Anonim

בעקבות הירי על בית הספר התיכון "מרג'ורי סטונמן דגלס" בפארקלנד, פלורידה, שהשאיר 17 הרוגים, הלך הנשיא דונלד טראמפ בעקבות פוליטיקאים רבים שנאלצו להתמודד עם ירייה המונית: הוא קשר קשר ישיר בין האלימות בבתי הספר לאלימות במשחקי וידיאו וסרטים.

"אני שומע יותר ויותר אנשים אומרים את רמת האלימות על משחקי וידאו הוא באמת בעיצוב מחשבות של אנשים צעירים", אמר הנשיא טראמפ ביום חמישי. רגש זה הוא, פחות או יותר, בדיוק כמו הרציונלי פרשנים שהוצעו לאחר הירי קולומביין בשנת 1999, אשר היה הירי הקטלני ביותר בבית הספר מאז הטבח באוניברסיטת טקסס בשנת 1966. זה נשמע סביר: אם הילדים רואים אלימות פועל בסרט ועוסק באלימות מדומה במשחקי וידאו, הם עשויים להיות נוטים לכך.

אבל לא משנה כמה פעמים זה חוזר על עצמו, כריס פרגוסון, Ph.D., פרופסור לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת סטטסון, אומר הפוך, עדיין אין לשנות את העובדה כי זה לא מגובים על ידי ראיות מדעיות.

"הטענות של טראמפ על אלימות של סרטי קולנוע ואלימות באלימות הן שקריות לחלוטין", הוא אומר. "זה רעיון אשר כבר debunked מאוד ביסודיות."

הנה וידאו של Trump מדבר על משחקי וידאו ומערכות דירוג סרט pic.twitter.com/OlsbLVO0yI

- גדעון רזניק (@GideonResnick) 22 בפברואר, 2018

פרגוסון חוקר את ההשפעות של משחקי וידאו אלימים על ילדים, ובשנת 2017 הוא כתב את ההצהרה בנושא שפורסם על ידי חטיבת המדיה והפסיכולוגיה של האגודה הפסיכולוגית האמריקאית. הצהרה זו קראה תביעות כמו הנשיא טראמפ אחד עשה ללא דופי וקרא פוליטיקאים ועורכי חדשות להפסיק לעשות אותם.

"עדויות מחקריות מתבהרות יותר ויותר כי בידור אלים אינו קשור לאלימות בחברה", אומר פרגוסון. "אם בכלל, יש כמה מחקרים עכשיו להציע כי סרטים אלימים ומשחקים קשורים עם אלימות פלילית מופחתת."

הדחף לחבר אלימות משחק וידאו עם אלימות בחיים האמיתיים הוא אחד מובן, במיוחד כאשר אנו רואים את העובדה כי לוחמה מודרנית יותר ויותר תלוי סימולציות לאימונים ואפילו משתמש ממשקי משחק וידאו כמו קרב זמזום בפועל. איך זה יכול להיות נכון משחקי וידאו לא לגרום לאלימות, גם כאשר צבאות להשתמש במשחקי וידאו לאמן אלימות? כפי ש הפוך כפי שדווח בעבר, זהו נושא מורכב מאוד שבו האמת נמצאת אי שם באמצע.

מכל מקום, האתיקה של גניפיקציה של לוחמה מעידה על כך, שהראיות המדעיות הנוכחיות מראות שאין קשר משמעותי בין משחקים אלימים לבין התנהגות אלימה. זה לא אומר שיש בהחלט לא קשר, אבל זה אומר כי החוקרים עדיין לא להקים את הקשר באופן העונה על הסטנדרטים של ראיות מדעיות.

"כשמדובר בהשפעות של משחקי וידאו אלימים על ילדים, הספרות כיום אינה חד משמעית", אומר דיוויד זנדל, דוקטורנט, מרצה עמית באוניברסיטת יורק שבבריטניה. הפוך. זנדל הוא המחבר הראשון על נייר, שפורסם בגיליון ינואר 2018 של כתב העת מחשוב בידור, שלא הראו כל קשר בין משחקי וידאו אלימים לבין התנהגות אלימה.

"זה באמת לא ברור מגוף המחקר על ההצעה כי משחק אלה מוביל שינויים התנהגותיים חשובים," הוא אומר. "בהחלט, אין קשר סיבתי מבלעדי בין משחקים עם רובים ויציאה וביצוע ירי".

אבל העדר ראיות מדעיות מעולם לא מנע מאנשים להפיץ רעיונות לא מדויקים, ולא סביר שימנע מאנשים להמשיך ולטעון קשר בין אלימות באקדחים במשחקי וידאו ובחיים.

"ההשערה הטובה ביותר שלי היא כי אלה סוגים של טענות פאניקה מוסרית משמשים בכוונה כדי להסיט את השיחה הלאומית משליטה האקדח כדי משחקי וידאו וסרטים", אומר פרגוסון. אחרי הכל, הנשיא טראמפ ו הרפובליקנים מחוקקים ניקוד נקודות פוליטיות על ידי ingratiating עצמם האגודה הלאומית הרובים ומשחק לתוך ערכים מסורתיים. לרוע המזל, המיקוד המוטעה הזה רק מעביר את הדיון לאחור.

"החזרת שטות מדומה של מדע פסאודו שבודד לחלוטין לא מוסיף שום דבר לוויכוח", אומר פרגוסון.