MIT חוקרים לפתח תחבושות פצע זה מתנהג כמו רקמת האדם

הרעיון שמכשירים רפואיים עשויים להיצמד יום אחד לבשר שלנו עלול להיראות קצת מפחיד - עד שתראה כיצד חוקרים ב- MIT מפתחים "הידרוגל" שיכול להפוך את הסיכוי למציאות, לגשר על הפער בין גוף האדם לבין האלקטרוניקה.

מה שנקרא "הידרוג'לים", "רשתות פולימריות שחדרו למים", כפי שפרופסור להנדסה מכנית של MIT, Xuanhe Zhao, מתאר אותם, יכול לשמש צינור מסוג זה, החלת תרופות על אזורים מוכי מחלות, באמצעות חבישת פצעים המורכבת רק מהידרוג'לים וחום- חיישנים.

כל הרעיון מתואר בסרטון שהועלה ל- Youtube על ידי MIT היום:

החוקרים תיארו זה מכבר את קווי הדמיון בין רקמת האדם והידרוגל, תוך ציטוט של מתיחות החומר, עמידותו ויכולתו לדבוק במספר עצום של משטחים, כגון טיטניום, זכוכית וסיליקון.

כמה הידרוגל עשוי אפילו 90 אחוז מים, ומניח את היפר-התחמקות של דבק על בושה דרך גמישות וקשיחות.

מדענים כמו ג'או, שהכניסו את החומר לפרקטיקה הרפואית בעבר, מקווים כעת לטפל במחלות ופציעות באמצעות "חבישת הפצע החכם המשלבת חיישנים שונים וערוצי העברת תרופות".

לדברי ג'או, התהליך ייראה כך:

וזה:

"כאשר החיישן חווה טמפרטורה חריגה באזור מסוים של הגוף, ערוץ העברת התרופה יכול לספק באופן אוטומטי סוג מסוים של סמים למיקום זה", אומר ג'או.

יש יותר מאשר רק חיישנים המעורבים, עם זאת. צוות של Zhao מציין כי מוליך חוטים, שבבים מוליכים למחצה, ואת נורות LED משמשים גם זה חדש הפצע ההלבשה.

אפקט הרשת הוא משהו של לוח מעגלים אנושי המחקה את "התכונות הפיזיולוגיות והכימיות של הגוף האנושי", אומר ג'או.

ג'או, שעוזר להוביל מעבדה רכה חומרים פעילים של MIT, רואה את היישום של hydrogels בתחום הרפואי כהזדמנות מרגשת ומעשית כי לא ממש שולט עדיין.

"אנחנו רוצים לחקור סוגים שונים של מכשירים מבוססי הידרוגל," הוא אומר.