למה שונדי טראמפ צריכים להשתין על שערוריית שרת קלינטון

המועמדת לנשיאות הדמוקרטית, הילארי קלינטון, נמלטה בכתב אישום פדרלי על ידי הצרות השוליים. מנהל האף-בי-איי ג'יימס קומי, במסיבת עיתונאים יוצאת דופן, פירט את הסיבות לכך שהלשכה אינה ממליצה להגיש כתב אישום פלילי נגד קלינטון על החזקת שרת דואר אלקטרוני סודי בזמן היותה מזכירת המדינה - הסיבה העיקרית לכך היא שהם לא מצאו היא התכוונה לשבור את החוק. אבל הדברים חשובים, ובדבריו המוכנים הציע קומי ביקורת חריפה על קבלת ההחלטות של קלינטון, ואמר כי היא וצוותה "היו חסרי זהירות בטיפול במידע רגיש ומסווג ביותר".

אמנם אין סיבה להאמין שיש משהו מזויף במיוחד באימיילים שלא נחשפו, אך הגניחה מעלה שאלה חשובה: האם יש הגנה טובה על פקיד ציבור בכיר המפעיל שרת דואר אלקטרוני המאפשר להרוס את הציבור רשומות ולהימנע פיקוח?

זוהי השאלה הדמוקרטים, אשר מוצאים את עצמם במצב לא נוח של מנסה להכיר ולהעביר עבר בפועל פלילי כמעט כי שמרה על הציבור בחושך והימנעות הציבור רשומות חוקים ותקנות.

זה קל יותר להקשר את שערוריית הדוא"ל על ידי או טוען כי היה זה פוליטי (יש, קלינטון הוא פוליטיקאי) או כי קלינטון הוא רק לא גזעני מועמד המפלגה הגדולה (היא בהחלט נראה). אבל שערוריית הדואר האלקטרוני היא איך קלינטון השתמשה בטכנולוגיות שקיבלה. והיא השתמשה בהם כדי לחסל ולא שקיפות. במשרדו של המפקח על משרד החוץ האמריקני, על שרתו הפרטי של קלינטון, נמסר כי קלינטון לא ביקשה רשות להקים מערכת אימייל פרטית שלה, וכי אילו ביקשה אישור זה היה מתכחש לה. קלינטון עצמה התייחסה לשימוש בשרת פרטי לא הבחירה הטובה ביותר, אבל היא מנסה להמשיך הלאה בלי collpa במלוא מובן המילה למרות culpa ברור ומובהק.

מה שחשוב לזכור כאן הוא שערוריית הדואר האלקטרוני של קלינטון אינה חשובה רק משום שהילארי קלינטון צפויה להיות הנשיא הבא של ארצות הברית. זה משמעותי כי היא אולי לא.

אם דונלד טראמפ יזכה בבחירות הכלליות, הוא כמובן ייקח קבינט המורכב מיועצים בכירים. הגבעה צף כמה אפשרויות של מי יכול למלא את המושבים האלה, וזה קבוצה שאף אחד לא צריך רוצה לפעול עם פוטנציאל אפס שקיפות. אולי בן קרסון יהיה שר הבריאות ושירותי האנוש. אולי שרה פיילין תהיה שר האנרגיה. אולי כריס כריסטי יהיה היועץ המשפטי לממשלה והשריף ג'ו ארפאיו יעמוד בראש מחלקת המולדת.

כדי להכיר את המובן מאליו, אם דונלד טראמפ הופך לנשיא, המדינה תהיה בשטח unchartered. פרשנים רבים משני צידי המעבר הביעו דאגה לגבי חוסר היציבות של היזם וחוסר העניין בכללים הבאים. טראמפ הוכיח אמונה כי מטרות מסתיימות מצדיקות. וזה נוגע במיוחד לאור הילרי קלינטון מקבל את האור על שערוריית הדוא"ל. אם פקידי ציבור יכולים להשתמש במערכות שרת כדי להפוך את המסמכים הציבוריים פרטיים ביעילות, דין וחשבון הופך בדיוני קולקטיבי.

אין צורך לדמיין כיצד דמוקרטים יגיבו במקרה שמספר גדול של אימיילים נעלם. במאמר שנשכח ברובו משנת 2007, חקירת בית מצאו כי 88 פקידים של הבית הלבן, כולל קארל רוב, קיבלו כתובות דוא"ל השייכות לוועדה הלאומית הרפובליקנית. RNC מכן "פיקוח נרחב הרס" של הודעות דוא"ל.

"הנטייה של המינהל הזה לחשאיות ולזלזול בפיקוח נראית כאילו אינה יודעת גבולות", אמר אז פטריק ליהי. זה מטריד כי כל כך הרבה בכירים בבית הלבן, כולל קרל רווה וסגנו לשעבר שרה טיילור, היו מעורבים במאמץ כדי למנוע פיקוח ואחריות על ידי התעלמות החוקים שנועדו "להבטיח תיעוד ציבורי של עסקים ממשלתיים רשמיים."

כדי להעלות את הפרק הזה הוא לא להציע שוויון. במקרה של קלינטון, ה- FBI לא מצא כי כל מיילים שלה היו הרס בכוונה, הבדל מכריע. הסוגיה היא שחשאיות מופרזת יוצרת ספקות בקרב הציבור באשר לשלמות עובדי הציבור.

טכנולוגיה קשה להבין בהקשר פוליטי. הפוליטיקה היא על הבטחות נשמר התעלם. הפוליטיקה עוסקת בכוונה. הפוליטיקה היא, במילים אחרות, אנושית במידה שבה השרתים אינם. אבל השרתים חשובים. הם חשובים בדיוק כמו שהבית הלבן עוסק. הממשלה היא רק יעילה כמו המבנים שבהם היא פועלת ורבים של מבנים אלה הם דיגיטליים בטבע. מה שחשוב להבין על מה שקלינטון עשה הוא בדיוק עד כמה זה היה מנוגד ליחסים הבריאים של הממשלה עם השליטים.